בעלות– מוגדרת בס’ 2 לחוק המקרקעין: “הבעלות במקרקעין היא הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם”. בעלות היא הזכות הקניינית השלמה ביותר.
שכירות– מוגדרת בס’ 3 לחוק המקרקעין: “שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות;
שכירות לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא “חכירה”; שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא “חכירה לדורות'”. שכירות מאופיינת בהיבטים של החזקה ושימוש, אך היא איננה לנצח.
עסקת שכירות טעונת כתב- לפי ס’ 7)א) לחוק המקרקעין, עסקה במקרקעין טעונת כתב. עם-זאת, עסקת שכירות שמתחת ל- 5 שנים איננה טעונת כתב וייתכן שתיעשה בע”פ. אין זה אומר שמומלץ לעשות את העסקה בע”פ מכיוון שקשה מאוד להוכיח עסקאות בע”פ, אך יש לזכור כי החוק לא מחייב זאת.
עסקת שכירות טעונת רישום במרשם המקרקעין- לפי ס’ 79 לחוק המקרקעין ולפי ס’ 152 לחוק הגנת הדייר, שכירות מתחת ל-10 שנים לא טעונת רישום חובה במרשם המקרקעין. כלומר, אם הצדדים מעוניינים לרשום את השכירות ברשם המקרקעין הם רשאים, אך אין החוק מחייב זאת. סעיפי חוק אלו קובעים שגם אם שכירות מתחת ל-10 לא תירשם במרשם המקרקעין, עדיין השוכר יזכה להגנה קניינית על השכירות.
השכירות במרשם המקרקעין הינה מאותה הגנה. כשמדברים על תחרות בין זכות שכירות שרשומה במרשם המקרקעין לבין זכות שכירות שלא רשומה, הכוונה היא לתחרות בין שני שוכרים. אין מדובר על תחרות בין השוכר לבין הבעלים, מכיוון שבמקרה זה לבעלים יש את זכות הבעלות שהיא חזקה יותר מהזכות לשכירות.
שאילה – שאילה היא שכירות שאינה בתמורה, כלומר, אם השוכר משתמש בנכס של אחר ללא תמורה הוא יוכר כשואל.
חכירה וחכירה לדורות – שכירות במקרקעין שהיא למעלה מ-5 שנים מוגדרת כחכירה, וכששכירות היא למעלה מ-25 שנים, השכירות מוכרת כחכירה לדורות.